להבין את עולמם של ילדים רגישים מאוד ואמפתיים

עודכן ב: אפר 8

איך להבין את עולמם של ילדים רגישים מאוד ואמפתיים? איך להבין את השפה הראשית שלהם שמאופיינת בתדרים אנרגיה וטלפתיה? ואיך לעזור להם להתפתח?

קרן-אור יניב, עולמם של ילדים רגישים מאוד
בילדותי, ילדה רגישה מאוד ומתקשרת בטלפתיה עם בעלי חיים

אני פוגשת הורים רבים לילדים רגישים שמגיעים כמעט בכל יום לנקודות ייאוש ותסכול ואפילו תשישות, מול ילד רגיש שדורש את כל תשומת ליבם או שהם לא ממש מבינים אותו ולא מצליחים לכוון אותו כמו שהם היו רוצים או חושבים שצריך היה להיות.


נשאלות שאלות והתלבטויות כמו: האם הם רק צריכים להיות טוטליים, ולהתמסר ולקבל את הילד כמו שהוא ולבטל את עצמם, ושיתופים שהטיפול בילד רגיש דורש הרבה מידי תשומת לב והוא מאוד תובעני, וגם האם לשים גבולות ברורים ואפילו לתת עונשים כשהילד עושה "מה שבא לו"?

עוד מגיעות תגובות עם חששות ומחשבות מודאגות על כך שהורים חווים שהם צריכים להיות צמודים באופן שונה ורוצים להגן על ילד שהוא מאוד רגיש, אך לא תמיד יודעים איך.

ושואלים מתי להרפות ולאפשר לילד/ה לחקור ולבטא את עצמם בדרכים יצירתיות ואולי גם שונות?

בפוסט הזה, אני כותבת ומרחיבה את ההיכרות עם עולמם הפנימי של ילדים רגישים, וגם על המתנה הגדולה שלהם, הרגישות והטלפתיה, מה היא כוללת ואיך תוכלו כבר עכשיו להבין קצת יותר לעומק ולאפשר לעצמכם ולילדכם מענה ראשוני, מהותי ובסיסי.

_______________________________________

זו תחושה מוכרת אישית של כל האנשים, הצורך להבין ולפעול מתוך בהירות בחיים שלנו. אנחנו זקוקים לתחושה של הגנה ותחושה מוכרת של ביטחון. אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו יודעים ומבינים איך להתמצא בכל תחום בחיים שלנו, וכשיש נושא לא מוכר, הרבה פעמים אנחנו מרגישים פחד מהלא ידוע.

עולמם של ילדים (וגם אנשים) רגישים מאוד, רצוף במפגשים עם הלא נודע. וזאת מהסיבה הפשוטה, שהם חווים וחשופים להרבה מאוד פרטים, שלא תמיד גלויים לאנשים אחרים.


הם חשים וקולטים את מה שאנשים אחרים משדרים בצורה לא מודעת בזמן שהם מדברים או מתנהלים.

לא תמיד ברור לילדים רגישים מאוד, מה זו הדואליות שבין מה שאנשים אומרים להם לבין מה שהם משדרים. וכשאין מי שינחה אותם ויספר להם מה לעשות עם החוויה והתחושה הזו, הם לרוב מפתחים הצפה חושית ורגשית שמתבטאת ברגישות יתר.


ילדים רגישים מצליחים להרגיש עד כדי הזדהות מה עובר על אנשים אחרים, כן, הם ממש מרגישים דרך הגוף שלהם.

לדוגמא: כשהייתי קטנה, יכולתי לחוש שלאימא שלי יש רגישות לרעשים, ידעתי להרגיש לבד, מתי הווליום של הטלוויזיה מתחיל להפריע לה ולהציף אותה.

ילד רגיש ידע גם לזהות מה עובר על מישהו אחר, גם אם ינסו להסתיר ממנו, כביכול לטובתו.


ילדים רגישים יודעים גם להבין מה עובר על בעלי חיים וצמחים דרך אותה השפה, שהיא שפה לא מילולית ומגיעה כשדרים בכל מיני צורות (תמונות, תחושות, צבעים, טקסטים ועוד). הם יכולים להרגיש ולצפות מה יקרה לבעל חיים או לצמח במצבים מסוימים, עד כדי כך שיוכלו לדעת אם ישרדו או לא, ואפילו לדעת איך לעזור להם במקרה של חולי.


יש שוני בין ילד לילד בצורת קבלת השדרים וגם בצורת התגובה לגירוי, אך כולם יכולים ונמצאים כבר במקום שרואה וקולט.

ובואו נחזור שוב לבסיס: כדאי להבין שילדים רגישים, אפילו יותר מאנשים אחרים, צריכים לקבל הרגשה של סביבה שתומכת במי שהם.

הם רוצים להרגיש מוגנים אך גם עצמאים. לכן אין צורך להגן יתר על המידה על ילד רגיש, וגם לא 'לזרוק אותו אל המים העמוקים', אלא יותר להקשיב לצרכים שלו ולכוון ולעודד אותו לבטא את מה שעובר עליו, וגם לכוון וללמד אותו בהדרגה איך ליצור לעצמו חיים שנכונים לו, תוך כדי קבלה של מי שהוא.


ילדים רגישים חיים בעולם הזה בקצב אחר מאשר חיים אנשים שהקצב שלהם הוא מהיר ולחוץ. לילדים רגישים חשוב לקחת את הזמן, לעכל ולעבד כל דבר שעובר עליהם וגם לבטא את העולם הפנימי.

לכן הם צריכים להיות במרחבים שתומכים בהתפתחות שלהם, שמעודדים סקרנות ויצירתיות ולא כאלה שמעוררים התנגדות למי שהם, ושוב, הכי חשוב להם להיות יכולים לחוש שהם בעלי ערך עצמי, ולקבל תמיכה מהסביבה כדי להוציא לאור את הכישרונות הייחודיים שלהם בדרך יצירתית שקשובה לצרכים שלהם.


כדאי לשים לב למערכת העצבים הרגישה, שגם צילומי הדמיה מראים ומוכיחים שהיא בנויה בצורה שונה מאשר אנשים אחרים. ולכן גם רגישה יותר. חוסר איזון במערכת העצבים לאורך זמן, יוצרת מתחים שמשפיעים על מערכת העיכול, הכבד (שאחראי על סינון הרעלים), השיניים והחניכיים, תגובות שונות של אלרגיה, העור ועוד. וכמובן על התנהגות נרכשת של מופנמות יתר או מוחצנות יתר. לכן כדאי לילד רגיש מאוד, ללמוד לבטא את הצרכים שלו, וגם חשוב מאוד, לדעת לעמוד על שלו/ה כשמדובר בצרכים האלו.

כדי ליצור תקשורת בריאה וחיה עם ילד רגיש מאוד, אתם רוצים לתת תחושה, ולשדר, שאתם יודעים על מה אתם מדברים, ואם אתם לא יודעים, עדיף שתגידו שאתם לא יודעים.


ילדים רגישים יודעים להרגיש הכל, מה אתם חושבים, מה אתם מרגישים, כן, גם את ההיסטוריה האישית והכאבים שאתם מתאמצים להסתיר מהם. ליד ילדים רגישים, אתם רוצים להיות אותנטיים, תבינו שאי אפשר "לסבן" אותם.

בניגוד לאנשים 'מבוגרים' שצברו תחושות של ניסיונות לרצות אחרים או להצליח להיות משהו שהוא לא האני האמיתי, ילדים רגישים לא שופטים את המקומות האלו, הם רק רוצים להקשיב ולעזור, בשביל זה הם הגיעו לפה.

ולכן פעולה של הסתרה, או ניסיון להגיד משהו אחד ולחשוב ולהרגיש משהו אחר... יוצרת אצל ילדים רגישים תחושה של דואליות, הם מבינים שמשהו לא נכון, ועם הזמן הם לומדים לא לבטוח באינטואיציה וביכולת שלהם לקלוט שדרים ומסרים דרך האני הגבוה, ובעצם הופכים להיות מודחקים ולהמשיך את הלולאה של אנשים מרצים או ביקורתיים, והמתנה מתפספסת.

כלומר, להיות הורים או מורים לילד אמפתי ורגיש מאוד, היא מתנה, שמלמדת אתכם ליצור מערכת יחסים עם עצמכם, ולהיות מי שאתם באמת.

זו למידה על להיות אדם שהוא קודם כל מודע לכל המערכות מהן הוא מורכב: גוף, נפש, שכל. וגם הבנה של פיתוח המערכות העל חושיות (או רב חושיות) שדרכן מתנהלים בנוסף ילדים ואנשים רגישים מאוד. והן: שדות האנרגיה ושדה התודעה.

דרך השיעורים הייחודיים לכל אדם ולהתפתחות של כל נשמה. כל אדם בכל גיל הוא ישות עצמאית שהגיע אל הגוף הפיסי כדי להתפתח. גם בפני עצמה וגם כחלק ממארג שלם, כלומר, ההתפתחות האישית היא חלק מההתפתחות והאבולוציה של בני האדם ובכללם כל החי, הצומח והדומם.

דרך המפגש והדיאלוג עם ילד אמפתי ורגיש מאוד, אתם בעצם יכולים ללמוד להכיר את עצמכם הכי טוב שאתם יכולים, ודרככם ילמד הילד על עצמו ועל הסביבה בצורה הרמונית וטבעית.

כך אתם תהיו המאפשרים של ההתפתחות מתוך דוגמא אישית ולא מתוך רעיונות שמגיעים מתת הכרה של פחדים וכאבים. כמו למשל: הצבת גבולות, עונשים, צורה היררכית של "אני המבוגר ואתה הילד ואני אומר מה לעשות", אלא מתוך רעיונות של: סקרנות, גילוי, אהבה, קבלה, הקשבה, נתינה, שיתוף, לדבר בגובה העיניים, יחס שווה, למידה משותפת.


אני רוצה להסביר למה אנחנו לא מצליחים להבין ילדים רגישים?

חשוב שתבינו, לטובת התהליך, לטובת ההתפתחות שלכם, שאף אחד אינו שופט אתכם בשום רגע, אף אחד מאיתנו לא אשם בצורה של המציאות הזו, היא נוצרה והתגברה בעזרת חוסר מודעות קולקטיבית של פחד לאורך זמן. התודעה הזו, היא נמוכה ברמה האנרגטית, ויושבת פיסית על בלוטת האיצטרובל, וחוסמת את עמוד השדרה מזרימה אנרגטית של הערוצים האנרגטיים שמעבירים מידע בין המערכות השונות וגם מנקים פסולת. ומה עוד, עמוד השדרה מהווה מקור הארקה והטענה של המוליכים החשמליים בגוף (,,,,) ותודעה נמוכה מסוג זה יוצרת קצרים חשמליים בהולכה וכתוצאה מכך יש מחלות פיסיות. כלומר, תודעה נמוכה לאורך זמן = מחלה פיסית נרכשת. אך החדשות הטובות, שאתם יכולים כבר עכשיו לעשות משהו אחר!


מה אפשר לעשות?

לכן, חשוב להעלות את המודעות לעצמנו. אני בטוחה, שמכוח ההבנה שלכם, תוכלו להתקדם צעד צעד בכל רגע ובכל יום. פשוט תבחרו לעודד את עצמכם על כל דבר שהצלחתם לעשות, סלקו מחשבות פוגעניות והיפרדו מרעיונות של אנשים אחרים על איך צריך לעשות וכו'.

ילד רגיש, חייב להרגיש, פיסית ואנרגטית, שיש לו מרחב נשימה, מרחב ביטוי, ושמבינים אותו.

ילדים רגישים מאוד אוהבים להיות בטבע, שם הם מרגישים בבית, כי האנרגיה שיש בטבע מאפשרת להם לפרוק מתחים ולהיטען באנרגיה חדשה.


המתנה הכי גדולה שקיבלנו היא היכולת שלנו להקשיב באמפתיה, כלומר, לאפשר לאדם שלידנו לבטא את עצמו ולספר לנו בכל מיני דרכים, מילוליות, אנרגטיות, איזשהו שדר לגבי מצב ומה הם בעצם צריכים מאיתנו. זו למידה נרכשת, להבין ילד רגיש, וזו גם מתנה נוספת עצומה לחיים שלכם שיהפכו רב גוניים ורב מימדיים. החיים עם ילדים רגישים, יכולים להיות מלמדים או קשים, כמו כל דבר בחיים, אנחנו יכולים לבחור באיזו דרך לבחור ללכת. 

אני תמיד אומרת לאנשים שמגיעים אלי לייעוץ וליווי תהליך "החיים מלאים באתגרים, השאלה האם אנחנו בוחרים לעבור את האתגרים הנכונים?". כשאנחנו עוברים את האתגרים הנכונים אנחנו מתפתחים, וכשהאתגרים הם לא נכונים אנחנו בעצם ממחזרים תחושות הישרדותיות מהעבר ונמצאים בתוך לולאה של מצב שחוזר על עצמו עד שנלמד את השיעור.

שתי דוגמאות קלאסיות לשיעורי ההזנה שקורים לרובנו בחיים. עם יד על הלב:  1. תחשבו כמה פעמים ביום אתם דוחים, כאנשים מבוגרים, את הצרכים הבסיסיים שלכם. כי לימדו אתכם לדחות סיפוקים. ילדים, ובפרט ילדים רגישים לא מעוניינים לדחות את הצרכים שלהם כי צריך להספיק את לוח הזמנים, הם עסוקים בצרכים הראשוניים והכי בסיסיים. בעולם שלנו כיום, הדבר הכי חשוב אלו הישגים, תארים, משכורת שמנה, אבל, כשאנחנו מתעלמים לאורך זמן מהצרכים הבסיסיים שלנו כילדים ואח"כ מתעלמים מהרגשות, המחשבות והגוף שלנו כבוגרים. נוצר מצב מתמשך של חוסר. לאחר התעלמות לאורך הגוף מתחיל לאותת בצורת מחלות ומפגעים פיסיים.

2. כמה מכם, נמצאים בעבודה או פרנסה שהם מרגישים שלמים איתה? כמה מכם באמת חווים שהם עושים משהו שהם אוהבים? כמה מכם עובדים בעבודות לפי הציפיות של ההורים, החברה או מה שחשבתם שיעזור לכם לשרוד. לאורך זמן, המצב הזה פוגע בכם. הגיע הזמן לעשות חשבון נפש מחדש, ולראות מה באמת הגעתם לעשות פה.

לכן, השלב הראשון הוא להתחיל להקשיב באמת לעצמכם מתוך סקרנות. להפסיק עם הסיפורים שסיפרו לכם, להיות אמיצים ולהסכים לצאת לדרך ולהתיידד עם השינוי.

שלב שני הוא להפסיק להקשיב לפרסומים ושיווק שאומר לכם איך אתם צריכים להיראות, לחשוב, להרגיש, להיות. כשאנחנו מסתכלים בחדשות, בפרסומות ובסרטים, אנחנו צוברים תודעה של מישהו אחר ומפנים ומסיתים את ההקשבה, את תשומת הלב מההתבוננות פנימה, אל מי שאנחנו ואיך שכל דבר נחווה אצלנו, לייצירת חיים אשלייתיים שהם רעיון של מישהו אחר. וכך אנחנו נמצאים כל החיים במרדף אחרי משהו שלא קיים והוא לא אנחנו. מצב זה יוצר סבל רב לגוף הרגשי, למערכת העצבים, למערכת העיכול, העור ולשאר הגופים הפיסיים והאנרגטיים. 

תתחילו לעשות מעשים אוהבים כלפי עצמכם, לכו למקומות שיש בהם תדר גבוה, כלומר, שאתם יכולים ממש להרגיש, לחוות התעלות, התרוממות ולא כבדות. סביבה שבה אנשים מאירים אחד את השני, ולא מחפשים דרמות של אשליה.

אגב אשליה, להתעסק בחדשות מכול סוג, גם לגבי סיפורים "קונספירטיביים". אוקיי, אתם יודעים את הסיפורים, אין צורך לעסוק בהם בכל רגע, הדבר מוריד את הרטט ואיכות אנרגיית החיים שלכם ומדכאים אותה. המשיכו להתבונן פנימה, לכו גם אל הלא נודע.

זהו תהליך דומה ללמידת שפה חדשה, שכבר נמצאת ומובנית בתוככם! האם לא הייתם מוכנים להתמסר ללמידה של שפה שתעזור לכם לחיות בדרך הכי מתאימה לכם?

חלק מהשפה, למשל, של ילדים ואנשים רגישים, היא היכולת לראות את הנולד, בעזרת האינטואיציה והיכולת לראות פרטים רבים הנסתרים מעיניהם של אחרים. הם יכולים בעזרת האמפתיה להבין מה עובר על אנשים אחרים בצורה אבסולוטית עד כדי כך שהם לפעמים סופגים את הקושי, הכאב, הצער וגם את השמחה, החוכמה ועוד... ואם הם לא יודעים להבחין מי הם ו/או מה הם ספגו, תהיה להם בעיה עם גבולות לאורך החיים. והם יסבלו ממערכות יחסים עם אנשים נרקיסיסטים. במצב מודע, כשיש כלים, אפשר ללמוד ולפתח את ההקשבה לאינטואיציה ולהבין מה עושים עם כל הפרטים שרואים.

דרך אחת ללימוד ופיתוח ההקשבה היא לרצות באמת להבין את מה שעובר על מישהו אחר, גם אם אתם לא מזהים את עצמכם כאדם רגיש מאוד. מהצד השני, אם אתם נוטים להבין אחרים על חשבון עצמכם, התחילו להפנות את תשומת הלב פנימה במקום החוצה, כדי להבין מהי באמת ההזנה והצרכים הבסיסיים שלכם, התחילו לאהוב את עצמכם ולפתח מערכת יחסים פנימית.

אני ממליצה לקחת את המסע והדרך הזו ולהתחיל אותה בלהוריד את הווליום של התגובות, ולהתחיל להקשיב בפשטות, ולהתקדם בה בצעדים קטנים בכל יום, או כמו שאני קוראת להם baby steps.

עוד אני ממליצה, לאפשר לילד להראות לכם מה הוא צריך, בעזרת ההקשבה והטלפתיה, תוכלו להבין את מה שמעבר.

וכן, שוב מזכירה, לשהות במקומות כמה שיותר קרוב לטבע ולבעלי חיים, כך כולכם תוכלו לפתח את השיח החווייתי הלא מילולי.


ובפוסט הזה, תוכלו להעמיק את ההבנה לגבי אנשים רגישים מאוד

מוזמנים בשמחה לשתף את הפוסט לכל מי שנראה לכם חשוב. הנושא הזה רלוונטי מתמיד.


ומוזמנים להגיע למפגש אישי של קריאה אנרגטית ומאסטר טאפינג לגילוי סודות הריפוי בתת המודע


להתראות

קרן-אור

90 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול