זום-אין לדחיינות

עודכן ב: 3 יונ 2020

לעולם לא אכתיר מישהו/י בתואר המפואר "עצלן" או "עצלנית". 

וזאת למרות שאני מוצפת באנשים שמגיעים ומכריזים על עצמם וזהו!

למה אין כזה דבר עצלנות?

אני חושבת שהתואר הנוח "עצלנות" הוא רק תוצר לוואי חברתי למשהו שלא ידעו להבין אותו, אז בואו נגדיר את המקור שבסיסו הוא צורך בתשומת לב בהזנה נכונה.

בעצם, אני יכולה להזדהות יותר עם שם הפעולה "דחיינות", ולמה ?

כי עם עצלנות אין לי מה לעשות, זה כמו סוגר את הגולל על הרעיון המאיר של אפשרות לדיאלוג.

אבל דחיינות אפשר לעבד, למצוא לה דרכים יצירתיות ולהבין את היופי, שעומד מאחורי המשמעות "תנועה ברגע הנכון".

מה זה אומר 'תנועה ברגע הנכון'? כשעולה בכם רצון או דחף לעשות משהו, או כשאתם מקבלים משימה, או יודעים שזה הזמן לעשות את הדבר הנכון... יכולים לקרות שני דברים: 1. מאיזושהי סיבה, משהו בתוככם, נורא יתלהב מהרעיון, אבל יעדיף לאכסן אותו מאשר פשוט לעשות. 2. תחליטו לעשות את הדבר.

ועכשיו... לגולת הכותרת !! כשאתם מרגישים את אותו הדחף לעשות את הדבר, אתם יוצרים ספירלה אנרגטית, כוונה, שיוצרת אנרגיה של תנועה, בריאה וצמיחה. זאת אומרת, שכוחות מאוד מסוימים מופעלים.

במישור האנרגטי-מניע, אם אתם ממשיכים לעשות פעולות בסדר לפי התחושות, אתם בעצם מייצרים משהו.

אם תפסיקו ותדחו לאחר-כך, תראו שאחר-כך, לתנועה שעשיתם אין את אותו ***אפקט ***. וכך, הפעולה אולי תתבצע לבסוף אבל התוצאה תהיה הרבה פחות טובה ממה שבאמת רציתם, ומגיע לכם לקבל :)

במישור הרגשי, וויתור לאורך זמן יוצר אכזבה שיוצרת עוד וויתור. לעומר זאת, התגברות על קושי בעזרת שחרור תחושות לא נעימות מהעבר בתוספת עידוד, יוצרת בניה נכונה מתוך סיפוק.

לחיות מתוך סיפוק ומשמעות משנה את זווית הראיה שלנו על החיים.

מסכמת אם המטרה שלכם, להעלות את האנרגיה וההתלהבות, ולחיות מתוך תחושה של מימוש ויצירה. תתחילו לנקות את כל מה שמפריע לכם לרצות לעשות. תסתכלו על כל פחד, כאב, חרדה, אכזבה, מחשבה, בושה שאתם חשים, חושבים ומרגישים. ותעשו שולם בפנים. ואז תעשו.

ובואו נעשה זום-אין נוסף לרעיון הדחיינות ~ אני מוסיפה כמה הרחבות ~

הסברתי שהתואר הנוח "עצלנות" הוא רק תוצר לוואי כשהמקור האמיתי, כלומר, מה שיושב מתחת למנהג "להתעלם ממה שאני רוצה לעשות ולא לעשות אותו" הוא צורך בהבנת הסיבה הנכונה שבגינה אנחנו דוחים מעלינו משהו.

אם נוכל לשים את האצבע על הנקודה ההיא, שבכל פעם שהתלהבנו ורצינו לעשות משהו, התקררנו וויתרנו, או מצאנו דרך להתחמק מלעשות אותו אבל הוא חוזר שוב ושוב באירועים או מפגשים שקורים לנו בחיים. נצליח להבין ולהזכר מה באמת כל כך הרתיע אותנו מהמשימה הזו.

כמו שכתבתי קודם "דחיינות אפשר לעבד, למצוא לה דרכים יצירתיות ולהבין את היופי, שעומד מאחורי המשמעות "תנועה ברגע הנכון".

נכון שכתבתי על ההזדמנות שיש לנו כדי לתפוס את הרגע ולרכב על כנפי אנרגית היצירה המיוחדת שנפתחת ברגע שיש בנו התלהבות לעשות משהו...

ובכל זאת בואו נמקד ונשים לב לכמה דברים חשובים: ~ דבר ראשון, תסכימו לעשות תהליך של זום אין אל תוך אותה דחיינות חוזרת. ~ ואז אולי תגלו, שבכל פרוייקט אתם דוחים בדיוק את אותה המשימה .. ~ תוכלו לשאול את עצמכם, למה אני דוחה את מה שאני דוחה ? ~ מה יש שם שמעורר בי את הרצון לא לעשות ? ~ מה אני באמת מרגיש/ה, חושב/ת ? ~ איך הגוף שלי מגיב ? ~ האם הפסקתי לנשום ?

כשגיליתם מהו הדבר ... תתחילו לשאול את עצמכם: ~ איך אני יכול/ה לעשות את המשימה הזו בדרך אחרת ? ~ האם אני יכול/ה למצוא ולקבל את התמיכה הנכונה מעצמי או מהסביבה ? ~ מה הדרך הנכונה בשבילי לעשות את הדבר / משימה ? ~ מה אני מרגיש/ה וחושב/ת על עצמי כשאני דוחה את אותו הדבר ? ~ מה אני מרגיש/ה וחושב/ת על עצמי כשאני כן מצליחה לעשות משהו שקשה או מאתגר לי?

כשאנחנו עושים תהליך ומתבוננים בכל חלק, יותר קל לנו למצוא את נקודת הדחיינות ואת הדרך להתקרב אל העשייה.

מזמינה אתכם לשתף קרן-אור

15 צפיות0 תגובות
שבלול.png

לדבר איתי

תקנון האתר

שבלול.png
  • Facebook
  • YouTube
WHATSAPP-ICON.png

כל הזכויות שמורות לקרן-אור יניב הקשבה על חושית © kerenoryaniv.com