תקשורת אמפתית עם תינוקות

עודכן ב: 3 יונ 2020

כמה שזה טבעי ופשוט

קרן-אור יניב, תקשורת אמפתית וטלפתית עם תינוקות
תקשורת אמפתית עם תינוקותת

נקודה רגישה למחשבה!

האם כשהייתם תינוקות הגיבו על כל תנועה שעשיתם?

האם כשצחקתם כולם היו שמחים ומאושרים וכשבכיתם ניסו "לעזור" לכם להפסיק... או אולי כשהתפלאתם ופקחתם עיניים מייד הפכתם למרכז תשומת הלב ולמופע הבידורי של דיירי הבית ואורחיו?

אנשים רגישים מאוד, לא צריכים ולא מעריכים, גם בגיל קטן מאוד, שאנשים אחרים חודרים למרחב שלהם ומגיבים בצורה אוטומטית על כל דבר שהם עושים, גם מגע שהוא לא קשוב, כמו להרים תינוק כשהוא לא ממש מוכן ויודע שעומדים להרים אותו.

תינוקות רגישים (וגם אנשים), חייבים להיות בתקשורת רציפה עם עצמם, וכשאנחנו מגיבים בצורה דרמתית (לחיוב ולשלילה) אנחנו בעצם מעבירים את תשומת הלב למקום שהוא לא רלוונטי, מוציאים אותם מהתקשורת הפנימית, שעוזרת להם לאבחן ולהבין את עצמם.

יתכן, שבינקותכם, נהגו בכם בתגובות אוטומטיות שהרחיקו אתכם ממי שאתם באמת, ויצרו ניתוק.

יש תינוקות/ילדים/אנשים, שמתאים להם התגובות האלו, כיוון שהם עסוקים יותר במימד החומר ולכן התגובות מעודדות אותם "להציג" עוד מהדמות השחקנית.

לא כך ילדים ואנשים רגישים, לכן אם אתם מזדהים בעצמכם או שאתם מבינים שיש לכם תינוק/ת או ילד/ה רגישים, כדאי לבחור להיות יותר בצד המתבונן ופחות להתערב בכל תנועה ושינוי הבעתי של ילדכם, לא משנה באיזה גיל הוא.

ועוד טיפ, מלבד להיות יותר בתפקיד 'העד המתבונן', כדאי להבין מתי בדיוק להגיב כשצריך ואיך... האיך עושה את ההבדל בין התפתחות לעצמאי לבין התפתחות חלקית שרובה מתוך תלות בכם.

כולנו רוצים ללמוד לחיות יחד וגם להצליח להיות אנשים שחושבים, מרגישים, חווים ומנהלים את המערכות שמהן אנחנו בנויים, בצורה עצמאית.

קרן-אור

4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול