איך לאהוב את עצמנו ללא תנאים

עודכן ב: 18 יול 2020

אנו מתבקשים להמשיך ולהתחבר לקרקע - זה הזמן לנקות רגשות אשמה ולהרחיב את רטט האהבה

איך לאהוב את עצמנו ללא תנאים -

בתור אנשים מפותחים חושית ורגשית, בתור אנשים אמפתיים, אנו נוטים להרגיש רגשי אשמה ולחוש מן כובד כזה, שיושב לנו על הכתפיים, על הגב העליון, וכן חשים דאגת יתר, שאותה אנו חווים בגב התחתון.



קרן-אור יניב, איך לאהוב את עצמנו ללא תנאים
לאהוב את עצמנו

החוויה הזו, על כל תחושותיה, היא אחד מהמעוררים הראשיים של הפיצול שאנו חיים ואת ההתרחקות שלנו ממי שאנחנו באמת.

למה רגשות אשמה כל כך מרחיקים אותנו מעצמנו? כיוון שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות נאמנים למה שנכון וטוב לנו בכך שאנו לוקחים על עצמנו, אחריות, להתפתחות שהיא לא שלנו, ומקבלים על עצמנו דינים ושיעורים של אדם אחר.

המהות שלנו היא תנועה והישארות (בכל תנועה יש גם הישארות ובכל הישארות יש גם תנועה). כשאנחנו מרגישים צורך לנוע או להרפות, אלו צווים של הנשמה שלנו שרוצה לעזור לנו להתקדם, תוך תשומת לב ויכולת לחולל איזון בכל המערכות שלנו.

כדי ליצור איזון שכזה, אנחנו רוצים להיות בתקשורת שמחה ובריאה עם כל המערכות שלנו: מחשבות, רגשות, גוף, גוף האנרגיה, גוף האור והנשמה. כל אלו הם מפתחות לקבלת המידע או המסר הנכון ברגע הנכון.

התנגדות לתקשורת עם חלקים מסוימים בעצמנו, קורית בעיקר כי יש בנו חלקים שכבר לא רוצים לחיות בצורת הסבל, כי עמוק בתוכנו אנו מבינים שנוצר ניתוק ממי שאנחנו באמת. ממה שטוב לנו עכשיו. והנשמה שלנו כמהה לחזור אל הערוץ המאיר שאנו.

לכן עלינו, במיוחד עכשיו בזמנים אלו של שערים גדולים לאינסוף האפשרויות, עלינו לקחת על עצמנו אחריות, ולהסכים למרות הקושי הגדול, לעבור בשערים האלו, על מנת שנוכל להצטרף ולחוש דרך גופי האור שלנו, את תדרים האור הצלולים ואת המידע הנכון להתפתחות שלנו.

אז אמנם, מצד אחד אין לנו בחירה במסלול החיים שלנו, נועדנו להיות מי שאנחנו. ומצד שני, יש לנו בחירה, עכשיו ובכל רגע, לקחת את האחריות על עצמנו ולפגוש את החלק הראשי שממנו אנו נמנעים. נוכל לראות שהמפתח הראשי ליכולת שלנו להתפתח כתודעות אור, הן הרגשות. הרגשות הן כתמונות, כמראות כיוון ומקום, ל- האם נעים לנו עכשיו או לא.

האם נעים לי, זו שאלה שאני שומעת בהרבה גני ילדים, כך מלמדים ומסבירים לכל הילדים שנמצאים בחיכוך (וזאת בכלל כשלא תמיד מישהו אחראי בוחר להיות העד והמתבוננן למצב... אני רק אומרת.. אם כבר מלמדים..) להגיד לילד השני "זה לא נעים לי". אוקיי, אז ילדים קטנים לומדים להגיד את זה בגן, בעיקר כדי ליצר שקט סביבתי... ומה עם האנשים הבוגרים, שמנסים לדחוס עצמם לכל מיני מצבים בלתי אפשריים, מבלי להקשיב לעצמם, האם הם יכולים בכלל לשמוע את קול ההדרכה הגבוה שלהם? התשובה היא כמובן לא. אז, אנו במרחב הזה, הלומדים בדרכים רבות את ההקשבה לעצמנו ואת ההקשבה להדרכה הגבוהה, אנו יכולים לקחת את היכולות שלנו, ולהסכים לפגוש את החלק הזה בתוכנו, ולנקות אותו.

יתכן ולקחנו על עצמנו אחריות שהיא לא שלנו, יתכן ואנו חשים אשמה של אנשים אחרים ולא נעים לנו,,, יתכן ועברנו טראומות של אלימות מכל סוג שהוא בחיים, והותירו גופים מסוימים לא מאוזנים, פגיעות מיניות, נטישה ועוד..

איך מנקים רגשות אשמה?

את התרגול הזה, אפשר גם ליישם על תחושות אחרות שיש לכן.ם, למשל, כעס, זעם, חרדה, פחד, ביקורת, שיפוטיות או כל רגש ותחושה קשים שאתם רוצים להחליף בתוככן.ם באהבה ללא תנאי. אהבה ללא תנאי זהו תדר שבו לא משנה מה תעשו לעצמכן.ם עדיין היקום יראה ויגלה אליכן.ם אהבה ויקבל אתכן.ם בדיוק כמו שאתן.ם הרגע הזה ותמיד.

זהו תרגול שבו אנו משתמשים בעיקר בעזרת הדימיון. הדימיון ניתן לנו האנשים האמפתיים והרגישים ובעיקר למי שעוסקים בעל חושיות. כדי שנוכל ביתר קלות לקדד את מה שאנו מרגישים. כדי שנוכל להבין חזיונות ונבואות. מי שקשה להם לדמיין, יכולים להיזכר בתחושה שחוו אי פעם בחייהם של אהבה ללא תנאי, ולהרחיב את התחושה הזו בעזרת היזכרות יום יומית, או בזמן התרגול.

מי שמעודן.ם לא חוו אהבה ללא תנאי, יכולים להזמין את עצמם, להתחיל ולהתחבר לתדר הנפלא הזה, אפשר בעזרת הציור שמראה את התדר (מוסיפה אותו שוב בתגובה הראשונה), ולבקש מהנשמה שלהן.ם לקבל להדרכה ולהיפתח לתדר הזה.

בואו ונתחיל -

עוצמים עיניים, ולוקחים אויר, מרפים את הגוף, את המחשבות ואת הרגשות,

מרוקנים הכל.

שואלים את עצמנו, איפה אני חווה בחיי עכשיו, רגשות אשמה?

ופשוט להניח ולתת לתשובה להגיע אלינו

אפשר לקחת שאיפה ארוכה ואיטית ההההההההההההה, ולהיאנח

אנחה ארוכה וטובה אהההההה


וכך מספר פעמים.


כשמקבלים איזושהי תשובה, אנו רוצים, לפגוש אותה, פשוט לראות מה יש שם,

מה זה הדבר שמעורר בנו רגשות אשם? (או כל רגש אחר שאתן.ם פוגשות ופוגשים עכשיו)

ומי בסביבה שלנו אולי משליך את רגשות האשם שלהם עלינו?

(יתכן שאנחנו מזדהים מאוד עם רגשות נמוכים וסבוכים של מישהו אחר...

והדבר פשוט השתלט לנו על השדה האנרגטי שלנו וגם על התודעה)


נאפשר לכל מה שרוצה להראות את עצמו להראות, ממש סוג של הצפה,

כשאנו המתבוננים בסקרנות מה מגיע, וגם מאפשרים לעצמנו להרגיש ולחוש

דרך הגוף הפיסי והרגשי, מה אנו מקבלים, איזה מסר, איזה תדר?


מה הדבר אומר לנו לגבי עצמנו..


בדרך כלל נגלה, שלא אהבנו את עצמנו באותו מקום, ולא ידענו לכבד את המרחב שלנו.

אולי אנחנו רוצים להזכיר לעצמנו את כל המעשים הטובים שאנו עושים.

ולראות שאנו כבר טובים.


נסכים ללמוד ולבקש הדרכה מאת המועדים העליונים, כדי שיראו לנו בעדינות,

דרך האהבה ללא תנאי שהם יודעים לראות אותנו, יאפשרו לנו לראות את עצמנו

ולאפשר לשינוי לקרות, אנו כבר יודעים מה הוא האני הגבוה הזה,,,,


ואנו יודעים שחסכנו ממנו אהבה לפעמים.... וזה בסדר, אנו בגוף אנוש במימד ארץ,

וכך אנו בהתפתחות של היש.

אנו מתפתחים אל עבר מודעות גבוהה יותר, וכך כל שאר התבונות ביקום.

דרך ההתפתחות הזו אנו חווים רגשות שונים, ואנו רוצים להוות במרכז בשקט.


ננשום, ניקח שאיפה הההההההההה וניתן נשיפה אהההההההההההה


ברגע שתרגישו שהגיעה רוויה, תוכלו להתחבר לתדר האור הגבוה, המים הגבוהים,

תדר אוורירי זה, בצבע כחול בהיר, כמו מים בהירים וצלולים, תוכלו להתחבר

ולקבל מאת האהבה של היקום אליכן, תוכלו להרגיש את השלמות, כשתכלו

לקבל את התחושה שאתם מקבלים אהבה ללא תנאים, בדיוק כפי שאתן ואתם, כפי שאנו.


אהבה אצילית זו, מאפשרת לנו להיות בידיעה שהכל בסדר, בתוך התנועה יש משהו קפוא, ובתוך הקפוא יש תנועה.


נשאף שאיפה גדולה, ונגמע את המים מהיקום, נגמע רטט מתמשך ואינסופי של אהבה. תדר זה, ממשיך לנוע אלינו בכל עת שנרצה.


כל פחד, רגשות האשמה, חרדות, כעס, דחיסות, בדידות, חוסר נחת, דאגה, הכל נמס אל תדר האור, כאילו לא היה.


יתכן ותרגישו קלילות, תוכלו לחזור ולחוש את הקרקע דרך כפות הרגליים.

תוכלו להרגיש את התדר הזה, כמו כוכב בוהק שהיה שם תמיד.. ושתמיד יראה עצמו ויתמוך, כשתבקשו

אני פה אתכם מקשיבה 🌷

קרן-אור

23 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול